OECD Multilingual Summaries

OECD-FAO Agricultural Outlook 2013

Summary in Hebrew

תחזית OECD‑FAO לחקלאות 2013

תקציר בעברית

עליית הביקוש פועלת לטובת מדינות מתפתחות: במשך עשורים, התאפיינה החקלאות העולמית בעודפי ייצור במדינות מתועשות – כפועל יוצא של מדיניות – ובסטגנציה בצמיחה במדינות מתפתחות. רפורמות במדיניות וצמיחה כלכלית ברחבי העולם משנים בתקופה האחרונה את נתוני הבסיס של הביקוש וההיצע, והופכים את החקלאות לענף המונע יותר על ידי כוחות השוק ומציע הזדמנויות השקעה. מדינות מתפתחות צפויות להגדיל את חלקן היחסי בייצור העולמי ולתפוס את רוב נתח הגידול ביצוא.

צמיחה איטית יותר בייצור: הייצור החקלאי העולמי של הסחורות הבסיסיות (קומודיטיס) הנסקרות בתחזית הנוכחית צפוי לגדול בקצב ממוצע של 1.5% לשנה, בהשוואה ל‑2.1% בעשור האחרון. הצמיחה האיטית יותר צפויה לבוא לידי ביטוי בכל ענפי הגידולים ובייצור בענף משק החי. המגמות הללו משקפות התייקרות עלויות, אילוצי משאבים גוברים ולחצים סביבתיים גוברים הצפויים לרסן את תגובת ההיצע בכל האזורים כמעט.

האינפלציה במחירי המזון התמתנה: הקשר בין מחירי סחורות בסיסיות למחיר שצרכנים משלמים בפועל על המזון שהם קונים אינו ישיר בדרך כלל. כך, גם אם מחירי הסחורות עודם גבוהים, קיימות עדויות מסוימות לכך שהאינפלציה במחירי המזון לצרכן שוככת. יחד עם זאת, במצב שבו הוצאות על מזון מהוות 20%‑50% או יותר מתקציב משקי‑הבית בהרבה מן המדינות המתפתחות, נגישות המחירים של מוצרי מזון ממשיכה להיות סיבה לדאגה.

השווקים משקפים את הפיצול בכלכלה הגלובלית: למרות עמידותם היחסית למצבים של שפל כלכלי, שווקים חקלאיים ממשיכים לשקף את השפעתה של כלכלה עולמית בשתי מהירויות עם התאוששות חלשה במדינות מפותחות וצמיחה נמרצת בהרבה מדינות מתפתחות. עליית מחירי הנפט היא גורם חשוב אך בלתי ניתן לחיזוי במסגרת תחזיות מחירים. מגמת הפיחות בדולר האמריקני צפויה להקטין את התחרותיות היחסית של מדינות יצואניות אחרות תוך הגדלת כוח הקנייה של מדינות יבואניות רבות.

המחירים יעלו בטווח הבינוני: מחירי הסחורות הבסיסיות גבוהים כיום בהשוואה לרמות היסטוריות מן התקופה האחרונה. בטווח הקרוב, מחירי גידולים אמורים ליפול בד בבד עם התאוששות הייצור, ואילו מחירי הבשר יישארו גבוהים בשל רמות מלאי נמוכות. מחיריהם של מוצרים מגידולים ומוצרים מן החי אמורים לעלות בטווח הארוך יותר, עם צפי לעלייה חזקה יותר במחירי בשר, דגים ודלק אורגני.

המחירים המותאמים לאינפלציה עדיין גבוהים: המחירים הריאליים הממוצעים לתקופת 2022‑2013 צפויים לעבור בהרבה את הממוצע לשנים 2012‑2003 ברוב הסחורות הבסיסיות הנסקרות בתחזית הנוכחית. עם זאת, המחירים הריאליים הממוצעים על פני העשור הקרוב אמורים להיות נמוכים מן השיאים שנרשמו בשנים האחרונות.

הצריכה צפויה לעלות: צריכת כל המוצרים הנסקרים בתחזית הנוכחית תגדל במדינות מתפתחות, גם אם בקצב איטי יותר, וזאת מכוח גידול אוכלוסין, רמות הכנסה גבוהות יותר, עיור ושינויים בתזונה. הצריכה לנפש צפויה להתרחב בקצב המהיר ביותר במזרח אירופה ובמרכז אסיה, ואחריהן באמריקה הלטינית ובשאר אסיה.

הסחר החקלאי ממשיך לגדול: כלכלות מתעוררות יתפסו נתח ניכר מן הגידול בסחר, ויהיו היצואניות העיקריות של גרעינים גסים (coarse grains), אורז, גרעיני שמן (oilseeds), שמן צמחי, סוכר, בשר בקר, בשר עוף ודגים. חלקו של מרחב ה‑OECD בסחר ימשיך לקטון, אך הוא יישאר היצואן העיקרי של חיטה, כותנה, בשר חזיר וכבש ורוב מוצרי החלב.

אי ודאויות בתחזית: נפילות ברמות ייצור, תנודתיות מחירים ושיבושי סחר ממשיכים להיות גורמי סיכון המאיימים על ביטחון תזונתי עולמי, במיוחד לנוכח מלאים נמוכים. בצורת נרחבת כמו זו שידעו ב‑2012 ארצות הברית ומדינות חבר העמים, בנוסף למלאים נמוכים, עשויים להעלות מחירי יבולים ב‑15%‑40%. מחירי האנרגיה מוסיפים עוד מקור של אי‑ודאות, ומשפיעים הן על שוקי הדלקים האורגניים והן על עלות התשומות. הסחר העולמי רגיש עוד יותר מן הייצור לשונוּת ביבולים ולגורמים מקרו‑כלכליים.

דגש על סין: המהדורה הנוכחית של התחזית מקדישה תשומת לב מיוחדת לסין, מדינה עם ענף מתרחב במהירות של ייצור מזון מחקלאות. אל מול אילוצי ייצור ועליית ביקוש, צפויה סין בסבירות לייבא בעתיד חלק גדול יותר מן המזון שהיא צורכת, אך חוזים ככלל שהיא תישאר עצמאית בסיפוק צרכיה שלה בגידולי המזון העיקריים.

התחזית היא כי קצב גידול הצריכה של סין יעקוף במעט את קצב צמיחת הייצור במדינה, בכ‑0.3% בשנה, בדומה למגמה שנצפתה בעשור הקודם. כתוצאה מכך, צפויה פתיחה נוספת אך צנועה של הסקטור החקלאי הסיני, אם כי התחזית בעניין זה משתנה בהתאם לסוג הסחורה הבסיסית שבה מדובר.

סין הציבה ביטחון תזונתי ותלות‑עצמית באספקת אורז וחיטה כיעד מדיניות בעל עדיפות עליונה. התפוקה החקלאית הכפילה את עצמה כמעט פי חמישה בין 1978 ו‑2011. עם זאת, בשנים האחרונות נמצאים מחירי המזון בעלייה, והתפוקה עתידה להאט עם התגברות האילוצים ברמת המשאבים וכוח עבודה.

זמינות רבה יותר של מזון והכנסות גבוהות יותר שיפרו את הביטחון התזונתי באופן ניכר, ומספר הסובלים מתת‑תזונה נפל בכמעט 100 מיליון איש מאז 1990, למרות התווספותם של 200 מיליון איש לאוכלוסיית המדינה. הפחתת מספר הסובלים מתת‑תזונה עודנה אתגר מרכזי.

מ‑2001 עד 2012, גדל היקף היבוא והיצוא החקלאי של סין מ‑27.9 מיליארד ל‑155.7 מיליארד דולר אמריקאי. התלות ביבוא הוכפלה, מ‑6.2% ל‑12.9%, והגירעון המסחרי נטו של סין בחקלאות ובמזון עמד על 31 מיליארד דולר ב‑2012.

תחומי אי‑ודאות מרכזיים עבור סין כוללים את היכולת לקיים לאורך זמן רמות גבוהות של צמיחה כלכלית, התגברות אילוצי המשאבים בצד הייצור והפוטנציאל לשונוּת ייצור מוגברת על רקע עליית הפכפכותו של מזג האוויר.

תחזיות גלובליות לגבי הסחורות הבסיסיות עד לשנת 2022

• דגנים: צפוי גידול שנתי של 1.4% בייצור, כאשר 57% מסך הגידול יגיע ממדינות מתפתחות. תאילנד צפויה להיות היצואנית המובילה של אורז, וקרוב אחריה וייטנאם, ואילו ארצות הברית צפויה להישאר היצואנית הדומיננטית של חיטה ודגנים גסים.
• גרעיני שמן: הגידול בייצור צפוי להיות אפילו מהיר יותר בהשוואה לקצב הגידול בייצור דגנים. שמן דקלים אמור לשמור על נתח יציב של 34% מסך ייצור השמנים הצמחיים.
• סוכר: הייצור צפוי לגדול בקרוב ל‑2% בשנה, בהובלת ברזיל והודו. מדינות מתפתחות ימשיכו לעמוד מאחורי עיקר השימוש העולמי בסוכר.
• כותנה: סיבים סינתטיים יתפסו נתח שוק גדול עוד יותר. ייצור הכותנה של הודו צפוי לעלות ב‑25%, ולעשותה ליצרנית המובילה בעולם.
• אתנול: הייצור צפוי לגדול ב‑70% כמעט; הגידול בייצור ביו דיזל יהיה מהיר עוד יותר, אך נקודת המוצא שלו קטנה יותר. עד שנת 2022, צפויה פעילות הייצור של דלקים אורגניים לצרוך 28% מכלל התוצרת העולמית של קנה סוכר, 15% מכלל תוצרת השמנים הצמחיים ו‑12% מכלל תוצרת הדגנים הגסים.
• בשר: מדינות מתפתחות צפויות לעמוד מאחורי 80% מן הגידול בייצור העולמי. הגידול בצריכת בשר לנפש יאט בד בבד עם התקרבותן של מדינות מתפתחות מרכזיות לרמות של מדינות מפותחות.
• מוצרי חלב: מדינות מתפתחות צפויות לייצר 74% מן הגידול בתפוקת החלב העולמית. למרות זאת, הצריכה במדינות מתפתחות צפויה לגדול מהר יותר מן הייצור, וכך יגדל היצוא מארצות הברית, האיחוד האירופי, ניו זילנד, אוסטרליה וארגנטינה.
• דגה: התפוקה מדיג מסורתי צפויה לעלות ב‑5% בלבד, לעומת גידול צפוי של 35% בחקלאות ימית. עד שנת 2015, אמורה החקלאות הימית לעקוף את הדיג המסורתי כמקור עיקרי של דגים לצריכת בני אדם.